ראשית  לכל, התיקון  והצביעה בדירת  השכן  ה"תחתון"  ייעשו   רק  לאחר  שתוקנה  הנזילה   אצל  השכן ה"עליון".

הש"ך [1]  פסק   שחובה  על  המזיק  לתקן  את  הנזק ולהחזיר  את  המקום למצב  לקדמותו, למצב שהיה  המקום  לפני  שאירע בו  הנזק. רק  במקרה שהשבת  המצב  לקדמותו  היא  בלתי אפשרית  כגון  הריסה מוחלטת  של  המבנה.   הרי  שאז   דנים  בשיפוי  של  הניזק מבחינה  ממונית   על  כל  הנזקים  שאירעו  לו.  

גם   בחזון  איש  [2]   סובר  שמה  שמצינו  בגמרא  שמשערכים  את  הנזק  לעומת  השומה  הכללית  של  החפץ.   הרי  שזה  דווקא  אם  הנידון  לשלם תשלום כספי  עבור  הנזק  שעשה,    אבל  אם  מתקן  דבר מסויים   כגון חלון  שנשבר,   הרי   שאז  גובה  התשלום  יהיה  על   פי  גובה   התשלום על מנת  להחזיר  את  המצב  לקדמותו . 

יסוד  זה   מצינו  גם  בחידושי   רבינו  חיים  הלוי[3]    שאם  עיקר   החיוב  הוא  הוא  בגלל הממון  שהזיקו  אותו, היינו  צריך לתקן  את  הדבר   עצמו,  הרי  שגובה   התשלום  יהיה   לפי  ערך  תיקון  החפץ  עצמו.  אלא  שאם  אי  אפשר לתקן  את  הדבר   עצמו   הרי  שרק   אז   החיוב  הוא  לשלם ממון.

כיוון   שכך,   הרי   שאם   על ידי  הנזילה   נוצרו    כתמים  במקומות  שונים  בחדר  הרי  שאז   אם יצבעו   רק  את  אותם מקומות  שניזוקו  בחדר,  הרי   שאז   אין  זה  בבחינת השבת המצב  לקדמותו. ולכן  קיים חיוב  לצבוע  את  כל החדר. ורק   במקרה  שמותר   בכתם  נקודתי שעל  ידי  צביעת  אותו מקום  לא  יהיה   ניכר   כלל מקום  הנזק, הרי   שאז  אין חיוב   כלל לצבוע  א  כל  החדר.

 אלא  שבהלכות  שכנים, עוסקים  אנו  בשלושה  טיפוסים  עיקריים של  שכנים. אלו  שיסתובבו   עם  גוון צבעים  כדי  להורות  שיש   שינוים בין מקומות   שונים בחדר , לבין  אלו  שלא תמיד  שמים לב  גם  לשינויים  בולטים.  הסוג  השלישי  הם  השכנים  שישיתו  ליבם  רק  לשינויים  משמעותיים, וגם  לא  יציקו  יותר  מדאי  לשכניהם,  אלו   הם  בבחינת  שכנים  של  זכויות, מי יתן     וירבו  כמותם

הדבר המייחד   שתי  קבוצות  אלו  שאלו  הדורשים  את  צביעת  כל  החדר   בגלל שינויי  בגוון, בדרך  כלל  לא  יהיו  מוכנים  לשלם  כך אם   הם  גרמו לנזק לשני, ואלו  שלא  שמים   לשינויי גוונים  בדרך  כלל  ישלמו מיד   על תביעה  כנגדם.

ולכן   גם  להלכה יש  מקרים  שצריך לצבוע  את  כל  החדר,  הרי  צריך לידון  כל  "חדר"  לגופו  על מנת  להכריע  שאמנם   כך  צריך לעשות  באותו  מקום, או  שמא  דיי בתיקון  נקודתי.