יחסי עובד מעביד
על פי החוק, חובתכם להעניק לעובד/ת הניקיון את כל הזכויות על פי דין, כאשר הוראות החוק הינן קוגנטיות ולא ניתן להתנות עליהן בשום צורה.
לתשובת לבכם, כאשר מדובר בנותני שירותים קבועים כגון: מנקה, גנן וכו' חייבת הנציגות להסדיר את תשלומי הביטוח הלאומי עבור אותם נותני שירותים מאחר והם נכנסים בהגדרת עובדים של נציגות של נציגות הוועד ויחולו עליהם כל הדינים החלים על עובד.
חובה על המעסיק להירשם כמעסיק בסניף המוסד לביטוח לאומי, הקרוב למקום מגוריו, בתוך שבועיים מן היום שהחל להעסיק את העובד, לדווח על עבודתו באופן שוטף ולשלם בעדו את דמי הביטוח.
לאחר הרישום יקבל המעסיק הודעה מהביטוח הלאומי על פתיחת תיק מעסיק (יש לציין את מספר התיק בכל פנייה אל המוסד לביטוח לאומי), ומאוחר יותר יקבל הודעות שוטפות כדי לדווח על העובד ולשלם את דמי הביטוח בעדו.
לעובד תושב ישראל - התשלום לביטוח לאומי יעמוד על 7.25% מסה"כ השכר ששולם לעובד, לא כולל דמי נסיעות. מתוך סכום זה ישלם המעביד 5.25% , ו - 2% ינכה המעביד משכרו של העובד.
כך גם נותן שירותים קבוע בבית המשותף זכאי לדמי הבראה ככל עובד אחר, בהתאם להוראות צו ההרחבה בעניין זה. אחת ההוראות קובעת "לעובדים במשרה חלקית תשולם קצובת הבראה באופן יחסי לחלקיות המשרה". אורכו של שבוע העבודה מוגבל ל-43 שעות, ולכן, לאחר חישוב דמי ההבראה בהתאם לוותק של העובד יש לחלק את התוצאה ב-43 ולהכפיל במספר השעות השבועיות שעבד העובד, כדי לקבל את גובה דמי ההבראה שעליך לשלם.
כדי לחשב את דמי ההבראה יש לחשב בתחילה את אחוז המשרה בה מועסק העובד. שבוע העבודה המלא הוא בן 43 שעות, ואם העובד מועסק 5 שעות בשבוע אחוז המשרה שלו הוא 5/43*100=11.62 אחוז. ערך יום הבראה במגזר הפרטי הוא 374 ש"ח ליום במגזר הפרטי (נכון ליום 20.06.2013). את הסכום שקיבלנו נכפיל בכמות ימי ההבראה שמגיעים לעובד (כמות זו נקבעת עפ"י הוותק שלו. לדוגמה, בשנה הראשונה זכאי עובד במגזר הפרטי/עסקי ל - 5 ימי הבראה).
את תשלום הביטוח הלאומי ניתן לשלם בבנק, ודמי החופשה וההבראה ניתנים לעובד כמשכורת.
עובד בבית המשותף, העובד במשרה חלקית ו/או על פי שעות, זכאי אף לזכויות סוציאליות כגון בגין דמי הבראה, ימי חופשה וכו'.
מומלץ להחתים את העובד על קבלת דמי החופשה ודמי ההבראה, שכן עובד יכול לתבוע כספים המגיעים לו מהמעסיק גם רטרואקטיבית. במקביל, יש לשמור את ספחי התשלום לביטוח הלאומי.
ביטוח פנסיוני: בעבר נהגו בעלי משק בית רבים להתחמק מהפרשת כספים לטובת ביטוח פנסיוני לעוזרות הבית שלהם/ למנקה ואו לגנן. לא עוד. לפי צו ההרחבה שנכנס לתוקף בינואר 2008 וחל על כל העובדים במשק, ועליכם להפריש כספים לטובת ביטוח פנסיוני מקיף לנותני השירותים.
לפי צו ההרחבה, ב-2008 ההפרשה לפנסיה חלה באופן מקיף על כלל המשק. אחוזי ההפקדה הינם על סך של 17.5% משכר העובד. אל דאגה, מדובר בסכום זעיר. העובד הוא שצריך לבחור את קרן הפנסיה אליה יועברו הכספים ואם לא יעשה זאת, בחירת הקרן מוטלת עליכם, כמעסיקיה.
לא כדאי להתחמק מחובת ההפרשה לקרן פנסיה הסיבה: אם, חלילה הוא יפגע במהלך עבודתו בביתכם, הוא יכול להגיש נגדכם תביעה לבית הדין לעבודה וזה עלול לחייב אתכם להעביר לזכותו תשלומים לקרן הפנסיה במשך 30 שנה, או לשלם פיצוי גדול.
