אחזקת המקלט, סימון ושילוט
לאור המציאות האחרונה עם מלחמת "חרבות ברזל" הרינו מציגים בפניכם קצת מידע באשר לחובת אחזקת מקלט, כדי שנהיה מוכנים לכל תרחיש, גם ברגיעה וגם בחירום.
ככלל, אף לא אחד מבעלי הדירות רשאי להסיג גבול ברכוש המשותף על ידי השתלטות על חלק ממנו ועשיית שימוש ייחודי בו. תפיסה של חלק מהרכוש המשותף, לרבות המקלט, לשימוש ייחודי, הינה אסורה ובניגוד לחוק המקרקעין.
יתרה מכך, אין עוררין כי ייעודו של מקלט הינו לשמש כאמצעי מיגון בשעת חירום ולפיכך חשוב הוא כי הוא יישאר פנוי ומוכן לאכלוס דיירי הבניין בכל עת.
הנחיות פיקוד העורף קובעות, כי במידה ותתקבל הסכמת רוב בעלי הדירות בבנין, לאחסן חפצים אישיים במקלט, שטח האחסון במקלט לא יעלה על 20%.
כמו כן, חוק ההתגוננות האזרחית, קובע, כי דיירי הבניין מחויבים לפנות מתוך המקלט ציוד שלא נועד לשימוש המקלט, לשמור על ניקיון המקלט ולהחזיקו במצב המאפשר את השימוש בו בכל עת כמיגון מפני התקפה.
לתחזק את המקלטים מוטלת על הדיירים, לפי סעיף 14 א (א) לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א- 1951:
"דיירי בית ובעל מפעל חייבים לפנות, כל אחד מתוך המקלט של הבית או המפעל, את כל המיטלטלין שבו- למעט המיטלטלין שלפי דיני ההתגוננות האזרחית מותר להחזיקם- לשמור על הניקיון בו, ולהחזיקו במצב המאפשר את השימוש בו בכל עת כמחסה מפני התקפה".
הגורמים המוסמכים לאכוף חובה זו על הדיירים הינם:
הרשות המקומית- המוסמכת להורות לבעל בית ולבעל מקלט לעשות, כל אחד במקלטו, כל תיקון ושינוי, כדי לאפשר את השימוש במקלט בכל עת כמחסה מפני התקפה- סעיף (ו) לחוק ההתגוננות האזרחית. כן מוסמכת הרשות המקומית, לפי סעיף 14 א(ד) לחוק ההתגוננות, לפנות מיטלטלין ממקלט שלו פונו על ידי החייב בפינויים (הדיירים או בעל המפעל), וזאת לאחר שניתנה הודעה בכתב, ע"י פקחי העירייה שהוסמכו לכך מטעם ראש הרשות המקומית, לדיירים, 15 יום לפני פינוי המיטלטלין.
לצורך מימוש הסמכויות הנ"ל, סעיף 20 ו (ב) לחוק ההתגוננות האזרחית, מקנה לראש הרשות המקומית, או למי שהוסמך לכך בכתב על ידו, את הסמכות להיכנס לכל מקום בכל עת סבירה, לאחר מתן הודעה מראש על כך.
חברי הג"א - היינו חיילי פיקוד העורף - רשאים לבצע ביקורות במקלטים פרטיים, בין השעות שמונה בבוקר לשמונה בערב, לפי סעיף 9 (א) לחוק ההתגוננות האזרחית, אם יש להם יסוד לחשוב שבמקום בוצעו עבירות על דיני ההתגוננות האזרחית- כגון הפרת החובה להחזיק את המקלט במצב תקין בכל עת.
ההשלכות לאי עמידה בהוראות חוק ההתגוננות האזרחית :
הפן הפלילי: אי החזקה תקינה של מקלט, ציבורי או פרטי, הינה עבירה על סעיף 24 (ב) לחוק ההתגוננות האזרחית.
כתב אישום בגין עבירה זו יכול להיות מוגש מטעם היועץ המשפטי לממשלה או נציגו.
הפן האזרחי: עבירה על סעיף 14 (ו) לחוק ההתגוננות (הסעיף המחייב ביצוע שינויים ותיקונים במקלט פרטי, כדי לאפשר את השימוש בו בכל עת כמחסה, בהוראת השימוש המקומית), נקבעה בצו ההתגוננות האזרחית (עבירות קנס), התשל"ו- 1976, כעבירת קנס.
במידה וברשות מקומית אומץ "חוק עזר לדוגמא לעיריות (החזקת מקלטים), התשל"ו- 1975", הרי שאי החזקה תקינה של מקלט מהווה עבירה גם לפי חוק העזר העירוני.
כתב אישום בגין עבירה על חוק העזר העירוני, או בגין עבירה על הפרק השלישי לחוק ההתגוננות האזרחית (הפרק הדן במקלטים), יוגש בידי תובע מטעם העירייה.
ראש הרשות המקומית מוסמך להורות על הגשת כתב אישום בעבירות על חוק ההתגוננות האזרחית, לפי סעיף 225 (ב) לחוק סדר דין פלילי (נוסח משולב), תשמ"ב – 1982.
סימון ושילוט המקלט
סימון ושילוט המקלט בצבע פולט אור נועד על מנת לאפשר התמצאות במקלט במצב חושך מוחלט והוא יבוצע לפי תקנות ההתגוננות האזרחית . סימון המקלט יערך בצבע העומד בדרישות מפרט מכון התקנים ( מפמ"כ ) 389 "צבע זרחני לסימון מקלטים".
יש לדאוג לחדש את סימוני הכניסות למקלטים ויציאות החירום מהמקלט ע"י צביעה בשחור על רקע לבן זוהר. כמו כן לצבוע שפת המדרגות במהלך מדרגות הירידה למקלט בפס זוהר. כך לדוגמא, דלתות פנימיות וחיצוניות, יציאות החירום, פתחים וחלונות, הקיר מאחורי סולמות הטיפוס ליציאת החירום -יש לסמן ע"י פס בצבע זוהר.
יש לוודא כי מעל הפתחים, מתחתם או מצדם נרשמו הכתובות "דלת כניסה", " דלת יציאה", " יציאת חירום" לפי המקרה.
שילוט
יש לוודא כי השילוט במקלט פולט אור ועומד בדרישות מפמ"כ 456 "שלטים בוהקים עשויים פלסטיק".
יש לוודא כי השילוט ייתלה בסמוך למתקנים הבאים: כניסה למקלט, דלתות כניסה ויציאה, יציאות חירום, מפסקים, שקעים, לוח חשמל, טלפון, טלוויזיה ורדיו, משאבה, שירותים, כיורים, מיכל מי שתייה, עזרה ראשונה, ציוד כיבוי.
שילוט פולט אור ניתן לרכוש באמצעות האגודה במחיר מוזל.
לפרטים נוספים יש ליצור קשר עם מוקד שירות הלקוחות של האגודה בטלפון 8484* .
