א. הלובי  בבניינים   בדרך  כלל   מיועד  למעבר  של   אנשים לדירותיהם, ואי  אפשר לשנות מיעודו  ואי  אפשר לשנות  מיעודו  ללא  הסכמת   השכנים.  

ב. אם תהיה   הסכמת  רוב  השכנים   לעשות  קידושים   בלובי של  הבניין, יהיה  לכך  תוקף  רק  אם  לא  תהיה לא פגיעה  מהותית   בדייר  הבודד. וכל טענה   אמיתית   של   דייר  בודד  רעש וכו'  תתקבל  (שו"ת הרא"ש  מובא  בסמ"ע חו"מ קנו   ס"ק   ב).

ג. רעש   בהגדרתו לגבי  שכנים    אינו  כהגדרת  רעש   לגבי   הדרגות   שבהם  רעש  אסור  כגון  באולמות  שבהם  יש  סטנדרטיים  של  המשרד לאיכות סביבה  והכל  בבחינת חולים לגבי  רעש   כזה.   אלא  גם מצב  של חוסר נוחות  זמנית   הוא  בבחינת  הפרעה  לצורך עניין  זה ויש   לה  "משקל  משמעותי"  בהחלטה לגבי שינוי  הייעוד   של   ה"לובי". (חו"מ קנו  ב   חו"מ קנו  לה).

ד. הלובי   בהגדרתו  יש  לו  שימוש   דווקני, והוא  כאמור  למעבר  לדירות. לכן  שינוי   הייעוד  במקרה  זה  שונה  לגמרי, משינוי ייעוד  של  גינת  המשחקים שמלכתחילה  יש  בה  קיימות  אפשרויות  שימוש.  מה  שאין  כן  הלובי  מעצם  מהותו  אינו מקום  מעבר, משחקים  או  עשיית  קידושים. ולכן  באין  הסכמה  של  כל  השכנים, הרי  שאי אפשר  להשתמש  בלובי   למטרות שונות ממקורו   הייעודי.

ה.  במקרה  של  התרחשות יוצאת  דופן, אירוע ביטחוני  באיזור, שמחה  של  משפחה   שאירוע  לא  צפוי,  מונע  מהם  לעשות  את  ה'קידוש'  במקום  הראוי   וכל  הדומה  לכך.  צריכים  השכנים  וחייבים  הם כך לנהוג,   'התנהגות  של  לפנים משורת  הדין', למקרה   מיוחד  כזה  ולהרשות  לאותו   שכן  לעשות  את  הקידוש  בלובי  של  הבניין.