גרמא   אין מחייבים  עליה   בנזיקין  וגם לא  בנזקי  שכנים. ומה  שמצינו  שנחלקו   (שו"ע  חו"מ  קנה מד)   שנחלקו     לגבי  חיוב  באופן  של   גרמא,  כגון  שדרך  ביתו  יכולים  הגנבים להיכנס לחצר  שכינו ומחלוקת  אם  מוטלת חובה  על  השכן   לעשות פעולה למנוע  זאת .  הרי  ששם  מדובר  שלכתחילה  היתה  שם  גדר שמנעה  מגנבים  להיכנס  לבית  השכן, כיוון  שדבר   כזה  היה    קיים  לכן  אי  אפשר  לשנות ומשום   כך  יש  הסבורים   שעל  השכן מוטלת  החובה   של מניעת  גרימת  נזק   אצל  השני.. כיוון  שיש    שעבוד בין  שכנים  על מנת  להשאיר   דבר  כזה.   אבל  יונים  שזה  דבר  שלא  היה  צפוי  שיגיע,  וגם  הוא  לא  עשה  שום  פעולה  אפילו  בגרמא   על מנת   שאלו   יבואו לביתו, ולכן  הוא  גם  לא  התחייב כלפי  השכנים  להרחיק   זאת,  הרי  שאם  הוא  קיים  הרי  שצריך לשלם  עבור  כך.

גם  ההרחקות  שציוו עליהם  חכמים  בנזקי  שכנים, זה  דווקא  באופן  שהוא  עושה  היזק  בידים  על  יד  פעולותיו (שו"ע  חו"מ קנה ז, טו).   אבל   נזק  שנגרם ממילא  ואין לו חלק ויד  בו, הרי שהוא  יהיה   פטור אם  זה  נגרם דרכו.  כיוון  שהוא  בפועל אינו  עושה  שום  נזק (שו"ע חו"מ קנה  טז), וגם  אין  כוונתו להזיק אלא  נוצר  נזק  על  הגג  שלו,  שהוא   עצמו  כלל לא  עשה  אותה. במקרה  דנן,ו  היונים  באו  לשבת  על  הגג  שלו, אבל  הוא  לא  הזמין  אותם לא נתן להם  אוכל, ולא  הכין  על  גגו מקומות  מסתור  או מחסה  עבורם, כך  שאין לו חלק  ויד  בכך  שהיונים  באו להתישב  על  גגו.   

אלא   שאם  הוא  היה  בין  כה  וכה  מסלק  את  המסתור  כי  זה  מפריע  לו,  הרי  שאינו יכול  לבקש מהשכנים שישלמו  לו, כיוון שזה  עניינו   הפרטי.  אבל  אם  לו  זה  לא      מפריע  אלא  מפריע  רק לשכנים   הרי  שהוא  היה   פטור והתשלום יהיה מקופת וועד  הבית.   

ומה  שמצינו שמחייבים  שכנים  לאטום  את  הגג משותף - מרפסת מפני מי  הגשמים  שיורדים  ממנה.   הרי  זה  בבחינת מנהג מדינה  שמחייבים  את  כל  השכנים,   להשתתף   בהוצאות  הגג. ומה  גם  שמדובר   ברכוש משותף, וזה   שייך לכולם  על  כן  כולם צריכים לדאוג   שכל   הגג המשותף, שהוא ממונם  לא  יזיק. 

לאור   כללים  אלו   הרי   שיש   לחלק   בין   מספר  אופנים  של נזקי  יונים, ועל פיהם לפסוק  הדין.   המקרים  שיובאו   לקמן   הם  בבחינת   יסודות  לכלל  המקרים, ועל  פיהם    נדע   את  ההלכה   גם  בהסתעפויות  של  המקרים.

 א   אם    שכן  התקין  גגון   שלא  היה   קיים  בעת  בנית הבניין  ובעקבות   כך  באו  יונים  והתישבו  שם, וזה  מזיק  לשכנים  הרי  שעל  בעל  הגגון  לטפל  במפגע  היונים.

ב.  אם  היונים   גרמו לכלוך  במרזב   של  הגג   הפרטי  של   השכן  חובת  ההרחקה  מוטלת  עליו, כיוון  שהוא  משועבד   לשכנים   בעניין תקינות  המרזב, ועליו מוטלת חובת  הנקיון שלו.

ג. אם  המרזב   שייך לרכוש  המשותף  הרי  שוועד  הבית   צריך לנקות את  המרזב   כדי  שיוכלו  המים  לעבור   דרכו.  

ד.  אם  היונים  התישבו   ברכוש  המשותף   הרי  שחובת   ההרחקה   והטיפול ביונים  היא   על  וועד  הבית.

ה.  אם  היונים מתישבות  על  המוזאיקה  של במרפסת ברכוש   הפרט של  השכןי, ובעל  הדירה  שהמרפסת   שייכת לו, אינו  רוצה  לסלקם,    הרי  שחובת  ההרחקה   והטיפול   היא  על  וועד  הבית.

ו.  אם  היונים מפריעות  לבעל  הדירה  עצמה,  הרי  שוועד  הבית  לא  יצטרך לשלם לו  עבור  טיפול  בעניין, כיוון  זה   קרה  ברכושו   הפרטי  וזה   בבחינת  'מזלך  גרם'.  ואין   וועד  הבית  בבחינת  גורם  שעושה  את  הנזק  שעליו מוטלת  חובת  הטיפול   בכך. .