בגמרא יבמות מג ע"א אומרת שקודם תשעה באב העם ממעטין בעסקיהן. התוס' (שם ד"ה מלישא וליתן) מביא שני מהלכים לביאור גמ' זו. האחד על פי הירושלמי שהכוונה היא למשא ומתן של שמחה, ואת זה לא עושים בימים שלפני תשעה באב. ואילו על פי התירוץ השני בתוס' הכוונה היא שכל משא ומתן יש למעט בימים אלו, ויש לעסוק בהם פחות במסחר.
גמרא זו הובאה להלכה על ידי מרן המחבר (או"ח תקנא ב) תוך שהוא כולל את שני התירוצים שהובאו בתוס' ומביאם הלכה למעשה: "מראש חודש עד התענית ממעטין במשא ומתן ובניין של שמחה...".
הבאר היטב על הלכה זו פסק שהיו שני מנהגים בעניין זה, יש מקומות שנהגו שלא לישא וליתן כלל בימים שפני תשעה באב, ויש שנהגו למעט אבל לא אסרו כלל את המשא ומתן בימים אלו.
בביאור על הלכה זו נפסק "ולצורך מצווה הכל שרי" וכך גם פסק המשנה ברורה "ובזמנינו נהגו להקל בכל זה משום דהכל נחשב כעת כדי פרנסתינו". ולכן במקרים שאדם אין לו מקום לגור או שנזדמנה לו עיסקא מוצלחת שאם לא יעשנה הוא עלול להפסיד ממון רב, או שהזדמן לו קונה למכירת דירה שעמדה זמן רב ריקה, הרי שיש מקום להקל ולעשות את העיסקא הזאת בתשעת הימים.
ובמיוחד לאור זאת, שבגמ' נאמר קודם תשעה באב, ואפשר להבין קודם תשעה באב ממש ולאו דווקא בתשעת הימים. אך כאמור מרן פוסק שמיעוט בעסק צריך להיות כל תשעת הימים ולאו דווקא בשבוע שחל בו תשעה באב.
כל זאת מעיקר הדין אבל כבר פסק המשנה ברורה להלכה (שם ס"ק יד) שמה שאין עושים דברים מסויימים בתשעת הימים כיוון "דלא מסמני מילתא", היינו צריך גם סיעתא דשמיא ומזל בדברים שעושים, וימים אלו אינם משופעים בכך. וגם בשער הציון (שם ס"ק יב) כתב "וטוב להחמיר" ולמעט במשא ומתן בימים אלו.
משום טעם זה מובא בשו"ת לבושי מרדכי שאין לעבור דירה בימים אלו, וכן נהגו למעשה גדולים וצדיקים, עד שבשם החזון איש מובא שאף לא כדאי לחפש דירה בימים אלו.
העולה מדברים אלו, שמעיקר הדין אם עלול להיות הפסד מרובה, ופעמים זה יכול עניינים של שלום בית, והכל בכלל צורכי מצווה. הרי שאפשר לחתום חוזה בימים אלו, אלא שכבר נהגו, והדברים הם בבחינת עצה טובה, וסימנא מילתא שכדאי לדחות את חתימת החוזה אחר תשעת הימים. ובוודאי שכך צריך לנהוג לגבי מעבר קבוע ואין להיכנס לגור דירת קבע בדירה חדשה בימים אלו.
בגמרא יבמות מג ע"א אומרת שקודם תשעה באב העם ממעטין בעסקיהן. התוס' (שם ד"ה מלישא וליתן) מביא שני מהלכים לביאור גמ' זו. האחד על פי הירושלמי שהכוונה היא למשא ומתן של שמחה, ואת זה לא עושים בימים שלפני תשעה באב. ואילו על פי התירוץ השני בתוס' הכוונה היא שכל משא ומתן יש למעט בימים אלו, ויש לעסוק בהם פחות במסחר.
גמרא זו הובאה להלכה על ידי מרן המחבר (או"ח תקנא ב) תוך שהוא כולל את שני התירוצים שהובאו בתוס' ומביאם הלכה למעשה: "מראש חודש עד התענית ממעטין במשא ומתן ובניין של שמחה...".
הבאר היטב על הלכה זו פסק שהיו שני מנהגים בעניין זה, יש מקומות שנהגו שלא לישא וליתן כלל בימים שפני תשעה באב, ויש שנהגו למעט אבל לא אסרו כלל את המשא ומתן בימים אלו.
בביאור על הלכה זו נפסק "ולצורך מצווה הכל שרי" וכך גם פסק המשנה ברורה "ובזמנינו נהגו להקל בכל זה משום דהכל נחשב כעת כדי פרנסתינו". ולכן במקרים שאדם אין לו מקום לגור או שנזדמנה לו עיסקא מוצלחת שאם לא יעשנה הוא עלול להפסיד ממון רב, או שהזדמן לו קונה למכירת דירה שעמדה זמן רב ריקה, הרי שיש מקום להקל ולעשות את העיסקא הזאת בתשעת הימים.
ובמיוחד לאור זאת, שבגמ' נאמר קודם תשעה באב, ואפשר להבין קודם תשעה באב ממש ולאו דווקא בתשעת הימים. אך כאמור מרן פוסק שמיעוט בעסק צריך להיות כל תשעת הימים ולאו דווקא בשבוע שחל בו תשעה באב.
כל זאת מעיקר הדין אבל כבר פסק המשנה ברורה להלכה (שם ס"ק יד) שמה שאין עושים דברים מסויימים בתשעת הימים כיוון "דלא מסמני מילתא", היינו צריך גם סיעתא דשמיא ומזל בדברים שעושים, וימים אלו אינם משופעים בכך. וגם בשער הציון (שם ס"ק יב) כתב "וטוב להחמיר" ולמעט במשא ומתן בימים אלו.
משום טעם זה מובא בשו"ת לבושי מרדכי שאין לעבור דירה בימים אלו, וכן נהגו למעשה גדולים וצדיקים, עד שבשם החזון איש מובא שאף לא כדאי לחפש דירה בימים אלו.
העולה מדברים אלו, שמעיקר הדין אם עלול להיות הפסד מרובה, ופעמים זה יכול עניינים של שלום בית, והכל בכלל צורכי מצווה. הרי שאפשר לחתום חוזה בימים אלו, אלא שכבר נהגו, והדברים הם בבחינת עצה טובה, וסימנא מילתא שכדאי לדחות את חתימת החוזה אחר תשעת הימים. ובוודאי שכך צריך לנהוג לגבי מעבר קבוע ואין להיכנס לגור דירת קבע בדירה חדשה בימים אלו.