היזק   ראיה,  היינו  שאדם מסתכל    לתוך חצירו  של  השני  נחשב  כהיזק  לכל  דבר. ולכן  יש  אפשרות  משכן  למנוע משכינו  סוגי  בנייה   שבגללם  תהיה  לשכן  הבונה   'נקודת  הסתכלות' לתוך חצירו.

היזק  ראיה   מתחלק  לשני  אופנים  האחד   בגלל עין  הרעה   שיש מהשכן למי  שהוא מזיק, למרות  שמדובר  ב'נזק  סגולי', היינו  נזק  רוחני   שאי  אפשר לכמת  אותו ולהגדיר  אותו.  אבל  אם  תהיה   אפשרות להוכיח   שאותו  אדם  על  ידי   עין  הרע  הזיק  לו, הרי  שהוא  יוכל  לתבוע ממון  על  כך, גם לאותם  שיטות  שאי  אפשר  לתבוע ממון   על  היזק  'עין  הרע'  (ערוך  שולחן  חושן משפט  שעח   א, וכן   קהילות  יעקב  סימן  לט).

אופן  נוסף שבו   נגרם  נזק  על  ידי  הבטה ממושכת  בחצר  חבירו,  או  במרפסת  חבירו. שעצם  ההימצאות  של  השכן  במרפסת למעלה   זה   גורם  שהלה נמנע מלעשות  פעולות שונות  בחצירו, בגלל אי נעימות וזה נחשב  כמו מזיק  בידים  לחבירו. כי  עצם  הבטה  במה  שקורה   אצל חבירו, זה   נזק ממשי  ומיידי  שקשה לסובלו   (ערוך  שולחן  חושן משפט  קנה    א). ואפשר   להתנגד  להקמת  מרפסת  או חלון  גם  אם  היזק  הראייה   יקרה לאחר  זמן.

נושא  זה  של  היזק  ראייה  יש   לגביו משום חידוש  הלכתי  בזמנינו, שהרי משנה  מפורשת   במסכת  בבא  בתרא  נט   ע"ב   שאין לבנות חלון  כנגד  חלון  וזאת מטעם  של  חשש היזק  ראייה, הינו שיוכלו  השכנים   להסתכל  זה  בזה  וזה  בתוך  זה.  ובאמת  בספר  משכנות  ישראל תמה   על  בניית  הבתים  בימינו, שהרי  בחלק  מהבניינים  אפשר לראות  ולהסתכל  לתוך מטבח   או חצר  חבירו.             

אלא  נמצא  פיתרון  לבעיה  זו,   המצב   הקשה  ומצוקת  הדיור   שאנו מצויים  בה. ונתלו  הפוסקים בתשובת  המהריט"ץ  ח"א  רנג   שהקובע  לגבי  מרחק   בין  החלונות, הוא מנהג  המקום.  ואם  עומדים  בקני  מידה  שנקבע  על  הרשות המקומית   באותו  מקום, שנסמכת  על חוקים ותקנות  שנכתבו  בנושא   זה.    הרי  שאין  עוברים   במזיד   על  היזק  ראיה. והוא  כותב  על מקום  מגוריו   בצפת, שנהגו  שלא להחמיר  לגבי   היזק  ראיה   אם  המרחק   בין  הבתים  הוא  גדול.

  יש   שפסקו  שעצם שימת וילונות   על חלונות  או תריסים, מונעת  את  ההתסכלות  לתוך ביתו,  ומונעת   את  האיסור   של  היזק  ראיה.

והגדיר  זאת  בעל  שבט  הלוי  בהקדמה לשיעוריו  בהלכות  שכנים  "שהמציאות  בזמן חז"ל והשולחן  ערוך שונה  מהמציאות  בזמנינו, וצריך לתרגם  את   הדברים למעשה  בזמנינו".  

לכן  החוקים  שנקבעו  ומקובלים  על   הכל, ועל  דעת  זה  בונים  בניינים   הם מחייבים  גם  מבחינת  ההלכה. ומכאן  ההיתר  שניתן   לאופן    בניית חלונות  ודירות  זו  מול  זו.

אבל  גם  אז,  ההיתר   הוא   רק  לגבי  אופן  הבנייה  שתהיה   באופן  שימנע  היזק  הראיה.  אבל  אם  עומד  שכן  ומסתכל  בכוונה   על  אשר    קורה  אצל  השני  הרי  שהוא  בבחינת  מזיק   גמור, ואפשר יהיה   לחייבו    גם    בממון   על  נזקים  שהוא   גורם  בעקבות  ראייתו.

סיכום

הבנייה   כיום    למרות  שהיא  סמוכה   זה  לזה   בין  בניינים,  אין  בה  משום  היתר  כלל  לעמוד  על  שדה  חבירו  ולראות  מה  קורה  שם  והעושה   כך  "איסורא  קעביד   ולא  מהני  ליה  חזקה  וזה  יוכל   בעל  החצר  למחות  בו"  ( חושן  משפט  רמ"א   קנד   ז).