מעשה בדיירים שרצו להתקין דוד שמש על הגג ובקשו להעביר את הדוד דרך המרפסת בקומה הגבוהה והדיירת התנגדה לכך. האם יש בהתנהגותה משום מידת סדום או מידה מסויימת של רשעות
מעשה בדייר שרצה להעביר חוט טלפון דרך דירת השני, ומדובר באופן שאין אפשרות אחרת לעשות זאת. והשכן אינו מסכים לכך, האם גם אז יש בהתנהגותו משום מידת סדום.
סוגית מידת סדום מופיעה בש"ס בכמה מקומות הן בהלכות שכנים, הן בהלכות הלוואה והחזרת תמורה, והן באשר לשכירויות. המכנה המשותף לכולם הוא שברור שלא יכולה לבוא דרישה מצד אדם מסויים לשימוש ברכוש של השני, בכל סיבה שהיא.
הנידון הוא תמיד שלאדם מסויים מגיע שימוש ברכוש של השני, ועומדים לנידון שני ערכים מחד זכות הבעלות שיש לאדם על רכושו ומאידך הזכות של האדם השני לשימוש שיש בו לגביו תועלת עצומה, ובגלל זה הוא יצטרך לוותר מעט כל זכויותיו.
במקרים של פיקוח נפש והצלת הרבים, הרי ברור שערכי הרבים גוברים על תועלת הפרטית. השאלות הנידונות בש"ס ובפוסקים הם במקרים של התנגשות של שני יסודות אלו בדיני קניין וכל כיו"ב.
במקרה שיש לאדם תועלת עצומה ולשני לא נגרם חיסרון, אבל יתכן שתהיה בה אי נוחות טירחא נזקים שלא תמיד ניתן לכמת אותם בכסף. הרי שיש מרבותינו שתועלת היחיד העצומה גוברת על חוסר נוחות הקטן של הפרט. ויש מרבותינו שיצדדו שכל פגיעה או כל לקיחת דבר מהפרט היא כה חמורה עד שאין כלל חשיבות אם לשני יש תועלת מכך. כיוון שזכות הבעלות של הראשון היא כה חזקה ומהותית עד שאין שום ערך שיכול לגבור עליה.
אבל גם ברור שלשני יש אפשרות אחת ויחידה לעשות פעולה שהיא אליבא דכולם יכולה להביא לו תועלת, והוא חייב לעשות. הרי שאז משתמשים חכמים במונח 'מידת סדום' וכופין על השני לוותר ולו במעט על נוחיותו, פרטיותו ולו בלבד שתיווצר אצל השני התועלת המתבקשת.
כי הערך של 'עולם חסד יבנה' הוא בבחינת חוק יסוד שחייב להכריע שקיימות התנגשויות בין שני סוגי זכויות של שני אנשים. ו'עולם חסד יבנה' יכול להתקיים כשאדם שומר על זכויותיו עד הקצה, ומאידך לא נפגעת זכותו הקניינית עד בקצה. ובין אותם נקודות שנשארות לא פתורות 'עולם חסד יבנה' גובר עליהם.
ולכן במקרה ואין כל אפשרות להרכיב דוד שמש רק דרך דירה של שכן, או במקרה שאין אפשרות להעביר חוט טלפון רק דרך דירה של שכן הרי שכופים עליו העברה כזו.