א.  שימוש   במקלט  צריך להיות  כפוף להוראות  של  פיקוד   העורף כיוון  שהחיוב  של 'ונשמרתם  לנפשותיכם' מחייב  אותנו  לעשות כפי מה שמורים לנו  אנשים  שהתמחותם בתחום זה  בזמן של מצבי חירום.
ב.  הוועד   איננו  בא  במקום  הדיירים ואינו  יכול להחליט עבורם באשר  לשימוש   ברכוש  המשותף, ולכן  גם  אם  יש  הסכמה  של  הוועד   לגבי  אותו  דייר, אם  הדיירים  בבניין אינם  מסכימים לכך  הרי  שאין להסכמה  זו  שום תוקף.
ג. כל שימוש  חורג  צריך להיות בהסכמה  של  דיירי  הבניין. וגם  אם  קיים רוב  אסור  שזה  יפגע ביחיד  באופן מהותי (שו"ע חו"מ ב). כך  שגם  רוב  אינו  בבחינת  דבר  גמור  אם  השימוש  הוא  באופן  שעלול להיווצר מטרד   על  ידו.
ד. הסכמה  יכולה  להתקבל באסיפת  הדיירים   או   על  ידי  הודעת  הדירים לוועד  (שו"ע חו"מ קסג   א וראה  שם  בפת"ש).
ה. הסכמה  מכללא     ללא  אסיפת  הדיירים   יכולה להיעשות, אבל זה  יהיה   רק  בנודע  לשימושים  של  המקלט   ולא לגבי   זכויות  הקניין  שיש  לדיירים  בבניין.
ו. שימוש   בחשמל של  הבניין הנמצא  ברכוש  המשותף,  על ידי  דיירים   לצורכיהם  הפרטיים  מהווה   גזל  גמור.  הדברים  אמורים   לגבי   השימוש  בחשמל  במקלט,   כן  יהיה  הדין לגבי  שטיפת מכונית  של  דייר  מהברז  השייך  לכל  דיירי  הבניין  ברכוש   המשותף של  הבניין  וכל  כיו"ב.

על   פי  הנחיות  של  פיקוד  הנסמכות   על חוק  התגוננות  אזרחית  תשי"א  ועל  סמך תיקונים  רבים  שנתנו   במהלך  השנים לחוק  זה  הרי  שרשאים  בעלי  דירות  לעשות  שימוש  נוסף במקלט, כולל    אחסנת  חפצים   שלא יתפסו יותר  מעשרים  אחוז   משטח  המקלט. וזאת  על  סמך תקנות  קבועות  שהדבר ייעשה  ללא  פגיעה  בצורכי הביטחון   אם  וכאשר   יצטרכו  להשתמש  בבניין.   

שימוש   כזה  כולל   הסכמת   הדיירים

לצורך  יישומו של חוק  זה  נתנה  לרשות  המקומית  הסמכות, וזה  התקבל  על  ידי  רוב  הרשויות   בארץ  בחוק  עזר  עירוני,  להפעיל פקחים לבדוק  את מצב  המקלט  ולהטיל  קנסות  למי  שלא  יעמוד  בתקנים  אלו.

לאור   זאת,   יש  לפנות לדייר  שמאסן  במקלט  יותר  מהמותר  על  פי  התקנות   על מנת  שיפנה מהמקלט  מה  שעלול  להזיק  לדיירי  הבניין  אם וכאשר  יזדקקו  להשתמש  בו. אם  כלו  כל  הקיצין על  ידי  הידברויות  שונות, או   פנייה   לגורם  שמקובל  לשני  הצדדים  אפשר  לפנות  לעיריה.