השותפות  של  הדיירים  היא  בכל  ס"מ וס"מ ברכוש  המשותף, לכן חובת  ביעור  החמץ מוטלת  על   כל  הדיירים. ומשום   כך יש   לערוך בדיקת חמץ בבניין, וגם  לדאוג   שבפחי  הזבל  של  הבניין  לא  ישאר חמץ לאחר  השעה  השישית   בערב  פסח וכמובן  שלא   בפסח  עצמו.

חובת  הבדיקה  וביעור  החמץ מוטלת  על  כל  הדיירים  והיא  כוללת  גם  את המקלט  וכן   את  המעלית, ופעמים  שאף על  גג  המעלית או  בגינה  של  הבניין יכול להימצא  חמץ.  קיבל וועד  הבית  את חובת  ניהול  הבניין על  כל   המשתמע  מכך  חובת  הבדיקה וטלת עליו.

אפשר   וגם  כדאי  לעשות  את  בדיקת  החמץ  ברכוש  המשותף על  ידי   פנס מחשש לדליקה, אם  יבדקו  בארונות  החשמל וכל  כיו"ב.

כדי  שלא   יווצר מצב  של  קדירת  השותפים  שכל  אחד  יסמוך על  השני  הרי   שכדאי  שדיירי  הבניין  יעשו  רשימה   על ידי מי  תהיה  בדיקה  של  כל קומה.

מכירת החמץ, אם תיעשה  על  ידי   דייר  בודד  הרי  שהיא  מועילה  רק לגבי חלקו  ברכוש  המשותף. כך  שאם  נשאר חמץ בחלקים אחרים של  הרכוש המשותף הרי  שהוא  עלול לעבור  על  לאו  זה. אם כל  הדיירים רוצים במכירת  החמץ הוא יכול למכור  עבור  כולם.

בבניין  "מעורב"  השכן  הדתי  יפקיר   את  כל חלקו  ברכוש המשותף (שו"ע  או"ח רמו   ג שו"ת מנחת יצחק  ח"ד  נו (א)  לשבעת ימי  הפסח, ועל ידי  כך לא  יעבור  על  לאו של  'בל יראה'.  בדירות   שחצי מהדירה  רשומה   על  שם  האשה  הרי  שגם היא  תצטרך  גם  כן,  בנוסף לבעלה,  להפקיר  את חלקה  ברכוש המשותף.