א. תיקון שנעשה   לבניין  שלא  היה  בו צורך לרוב  דיירי  הבניין, או  שלא היו משום צורכי ביטחון, ואין  בתיקון  משום המקובל  באותו מקום,  הרי   שאין  על  דיירי  הבניין  חובה לשאת  בעלות  הוצאותיו.
ב.  אם  התיקון  שעשו  אותם  דיירים  אינו  עונה  על  הקריטריונים  הנ"ל הרי  שאין חובה   על  דיירי  הבניין  לשאת  בעלות  ההוצאות של   הנ"ל.
ג. ולכן חובה  על  אותו  זוג דיירים להשתתף   בהוצאות  שמוטלות  כיום   על   דייר  הבניין ולא יקזזו  להם  את  ההוצאות שהוציאו  בעבר.  
ד. אם יוכיחו  שהוצאות  שהיו להם לתועלת  הבניין  היו מחויבות ונצרכות באותו זמן, יחזירו להם  אותם (שו"ע חו"מ קעח  ג).
ה. החלטה   שמתקבלת על ידי  פרנסי  הקהל מחייבת  את  הפרנסים  הבאים אחריהם (ריב"ש מובא  ברמ"א שלג).
ו.  אם   היה  חוסר  תום לב  בעת  מכירת  הדירה, ובעלי  הדירה  לא  הודיעו  להם   על  השיפוץ  המשמעותי  שעתיד להיות, שיש  עמו  גם  עלויות   כספיות  נכבדות,  הרי  שאז  התביעה  של   הקונים  תהיה    כלפי  המוכרים  ולא  כלפי   דיירי  הבניין.