השוכר משלם תשלום מיסי ועד בית בגין הוצאות שוטפות בלבד, כל הוצאה שקשורה להשבחת הנכס בעל הדירה נושא בעלות .

לפטור חוב לדייר מצריך רוב של 100% הסכמה של בעלי הדירות.

ממועד קבלת טופס אישור אכלוס ועד למכירת הדירה הקבלן נחשב בעלים של הדירה מכח סעיף 58 ולכן עליו לשלם את מיסי ועד הבית. ממועד מסירת החזקה (לא חתימת החוזה) הרוכש מחוייב לשלם את מיסי ועד הבית הואיל והוא הופך להיות הבעלים של הדירה, גם אם טרם נכנס להתגורר בדירה בפועל.

תקנון מצוי הינו בררת מחדל במקום בו לא אומץ תקנון בכלל ,אוטומטית מאומץ התקנון המצוי ,הוא קיים בסוף חוק המקרקעין בתוספת ראשונה . כדי לשנות תקנון נדרש רוב של 2/3 מבעלי הדירות , יחד עם זאת מקום שהחוק דורש רוב של יותר מ- 2/3 לא ניתן לקבוע בתקנון רוב מתחת לזה, לדוגמא: 1.הרחבת דירה צריך רוב של 75% אתה לא יכול לשנות תקנון ברוב של 2/3 ולטעון שמספיק רוב של 51% כדי להרחיב דירה. 2. כמו כן לא ניתן לפתור דייר מתשלום מיסי ועד בית אלא ברוב של 100% ולא ניתן לקבוע בתקנון כי דיי ב- 51% כדי לפתור דייר מתשלום מיסי ועד בית מאחר והחוק גובר על החלטות התקנון 3. תשלום מיסי ועד הבית הינו או ע"פ נוהג או ע"פ שטח דירה וברגע שדייר אחד מבקש לשלם ע"פ שטח הרצפה של הדירה חייבים להתיישר ע"פ דרישתו ו/או שהוא ישלם ע"פ שטח רצפה בלבד. תקנון מוסכם תקנון מוסכם , הינו תקנון הינו שדיירי הבית הסכימו עליו וקבלו ברוב 2/3 ולאחר קבלתו עליהן להעבירו לרשום בלשכת רשום המקרקעין ללא העברה ללשכת הרשום אין לו תוקף . ברגע שזה מוגש ללשכת רשום המקרקעין יופיע בנסח טאבו אימוץ תקנון מוסכם . תשלום מיסי הועד לפי הנוהג או ע"פ שטח דירה וברגע שדייר אחד מבקש לשלם ע"פ שטח רצפה של הדירה חייבים להתיישר ע"פ דרשתו אלא עם כן יש הסכם מכר שקובע את גובהה התשלום, שעליו חתמו כל הצדדים. תקנון המוסכם אינו גובר על החוק .

אין תוקף להחלטה שכזו וכל החלטה שהתקבלה בטלה.

בעבר נדרש רוב של 100% ע"מ לפתור ועד בית מתשלום מיסי ועד בית וזאת מכח תקנה 12 ב לתקנון המצוי. במספר פסקי דין שניתנו לאחרונה נקבע שדיי ברוב של 51% יחד עם זאת מדובר בחלק ולא בעמדה הזהה לכלל המפקחים. ע"מ להסר ספק האגודה ממליצה לקבל החלטה ברוב של 66% מבעלי הדירות.

1. לא ניתן להתפטר מתפקידך כוועד בית ולעזוב את התפקיד ללא מסירה מסודרת של הקופה ותיק ועד הבית , אם אין מי שרוצה לקבל את תפקיד ועד הבית ניתן לפנות למפקח על הבית המשותף . 2. יש להודיע על כינוס אסיפת דיירים שעל סדר היום החלפת ועד הבית במידה ואין מועמד לבחירה ולפעול ע"פ הוראה סעיף 66 המציין כי ניתן למנות ועד בית בשכר . 3. לבקש מאסיפה למנות חברת ניהול ברוב של 66% כלל דיירי הבית. 4. במידה ואין הסכמה יש לפנות למפקח על הבית המשותף להגשת תביעה.

סעיף 69 לחוק המקרקעין קובע כי ועד הבית ינהל את ענייני הבית לרבות הזכות לתבוע ולהיתבע. בין היתר תפקידים שוטפים של ועד הבית הינם: 1. גביית מיסי ועד הבית 2. ביצוע שיפוצים לרבות תחזוקה שוטפת דהיינו – איטום הגג, טיפוח הגינה , ניקיון וכו' 3. מניעת מטרדים 4. התקשרות עם ספקים 5. תשלום משכורות לעובדים 6. הגשת תביעות כנגד דיירים סרבנים 7. תשלום הוצאות 8. הכנת דוחות כספיים חצי שנתיים 9. כל בעיה המעוררת הניהול הבית המשותף הקשורים לשטחים המשותפים

ע"מ לקיים אסיפה שלא מן המניין יש להחתים 1/3 מבעלי הדירות בבית המשותף ולפנות בכתב לנציגות הבית , נציגות הבית חייבת בתוך 14 יום לקיים אסיפה ,במידה ונציגות הבית לא מקיימת אסיפה ניתן ביום ה- 15 לפרסם הודעה על קיום אסיפה וכל החלטה שתתקבל באסיפה הנ"ל תהה חוקית לרבות החלפת ועד בית , כמובן שנדרש מניין חוקי לאסיפה וגם הערה על ישיבה נדחית.

אחת לשנה יש לקבוע אסיפת דיירים עלייה יש להודיע 5 ימים לפני מועד האסיפה.

עמדת היועץ המשפטי אומרת, שלצורך התקנת עמדת טעינה חשמלית ברכוש המשותף או ברכוש הפרטי, יש צורך ברוב של 51% מבעלי הדירות. מדובר בשינוי משמעותי שעתיד להתבצע בבית המשותף: לא עמדת טעינה אחת, כי אם עמדות טעינה רבות ולכן יש לדרוש רוב של 51% מבעלי הדירות (ולא משתתפי אסיפת הדיירים), התקנת עמדת הטעינה עלולה למנוע מאחרים אפשרות להתקנה דומה, שכן היא צורכת חשמל על חשבון החשמל בבית המשותף ועלולה ליצור עומס על לוח החשמל המשותף. זאת ועוד יש לקבל אישור של חשמלאי מוסמך בטרם ביצוע העבודה, שכן אחרת כל דייר יתקין עמדה כאוות נפשו ללא ביקורת של חשמלאי מוסמך. מעבר לבלאגן שעלול להיווצר, קיימת סכנה להתלקחות חשמלית. עלות צריכת החשמל צריכה לחול בעל עמדת הטעינה, לכן רצוי שהחיבור יהיה לשעון החשמל הפרטי שלו. אם אין אפשרות כזו, ניתן לחבר את החשמל לשעון המשותף , אולם בעל עמדת הטעינה צריך לשלם את ההפרש לנציגות הבית. יש לדאוג לביטוח מיוחד הכולל גם את עמדות הטעינה כדי שבעת תקלה או אירוע כלשהו, הדבר יכוסה על ידי חברת הביטוח..

בפס"ד מס' תיק 9/10 (המפקח על רישום המקרקעין – נתניה) נציגות הבית המשותף רח' רנק 1, הרצליה נ' אניה בר נר ואח', אשר עוסק בבעל דירה שסרב לשלם הוצאות שהיו כרוכות בשיפוץ מקלט בטענה שהנציגות יכלה להשיג את עבודות השיפוץ בעלות נמוכה יותר ובו נפסק כי ניתן לחייב בהשתתפות את כל בעלי הדירות, בעלויות השיפוץ, גם אם ניתן להשיג את פעולות השיפוץ ו/או אחזקה בעלות נמוכה יותר. אומנם על נציגות לקבל 2-3 הצעות מחיר, אך השיקולים העומדים לפניה הינם מעבר לעלויות, הם נוגעים הן לתנאי תשלום, לזהות מבצע עבודות השיפוצים, המלצות והיקף העבודה המבוצעת.

סעיף 58 בחוק המקרקעין מחייב מפורשות את כל בעלי הדירות לשאת בהוצאות הדרושות לאחזקת הרכוש המשותף. במידה ובעלי הדירות לא משלמים את חובם לוועד הבית, ניתן יהיה להסתייע בשירותי סניף האגודה המקומי בעיר מגוריכם אשר ישלח מכתב התראה לסרבני התשלום. במידה ויעמדו בסירובם, רשאית נציגות הבית לתבוע את חוב הסרבנים אצל המפקח/ת על רישום המקרקעין, שהינו הסמכות השיפוטית הדנה בסכסוכי שכנים בבתים משותפים. ככל ועדיין הנכם מתמודדים אל מול בעלי דירות סרבני תשלום, במסגרת השרות שמעניקה האגודה לתרבות הדיור, באפשרותכם להסתייע בשירות ייצוג משפטי וכל זאת בתעריף מוזל.

סעיף 58 בחוק המקרקעין קובע מפורשות כי כל בעל דירה, בבית המשותף, חייב לשאת בהוצאות הדרושות לאחזקת הרכוש המשותף. במידה והדיירים לא משלמים את חובם לוועד הבית, ניתן יהיה להסתייע בשירותי האגודה לתרבות הדיור, לגביית החוב. במידה ובעל דירה עומד בסירובו לשלם את חלקו כאמור, רשאית נציגות הבית לתבוע את חוב הסרבנים אצל המפקח/ת על רישום המקרקעין, שהינו הסמכות השיפוטית הדנה בסכסוכי שכנים בבתים משותפים. במסגרת השרות שמעניקה האגודה לתרבות הדיור יוכל עורך דין מטעם האגודה לייצג אתכם בהליך המשפטי כנגד סרבן התשלום, דהיינו באפשרותכם להסתייע בשירות ייצוג משפטי וכל זאת בתעריף מוזל.